אבי בוסקילה
באנר הירו

אבי בוסקילה

מרצ צריכה מהפכה של תקווה

מרצ שתהיה כל מה שהשמאל יכול להיות

מרצ אופטימית, אוהבת, גאה וסוחפת

מרצ שנאמנה תמיד לעקרונות שלה

מרצ שמדברת בגובה העיניים – ואל הלב

מרצ שמחברת אליה את כל הארץ

מרצ שנאבקת למען כל קול וקול

מרצ שמסוגלת ויודעת איך לגדול

מרצ שיכולה להוביל את כל השמאל

מרצ שהולכת ישר – ועד הניצחון.

קוראים לי אבי בוסקילה. אני בן 43, ואני רץ לרשימת מרצ לכנסת.

נולדתי וגדלתי במושב משמר הירדן, שירתתי בצבא כלוחם וכקצין במשך 14 שנים, ניהלתי משרדי פרסום, הובלתי מאבקים חברתיים וכיהנתי כמנכ"ל 'שלום עכשיו'. לפני שנה הודעתי על מועמדותי לראשות מרצ, ולאחר שהפסדתי, יצאתי למסע ברחבי מדינת ישראל במטרה לשכנע כמה שיותר ישראלים וישראליות לתמוך בחזון של מרצ.

המושב בו גדלתי הוא מושב ליכודניקי של עולים ממרוקו שמתפרנסים בכבוד מהאדמה. אבל בעשורים האחרונים הבנו איך בקלות אפשר להתדרדר ממעמד ביניים למעמד נמוך יותר, למצב שאין. כמעט בכל מקום אליו נביט בחברה הישראלית לא נוכל להימלט מהאטימות, מהשחיתות, ההסתה, הגזענות, וחוסר כבוד לאחר. השלטון מועל בתפקידו ומפקיר את הקהילות שמרכיבות את החברה הישראלית – את כולם פרט לשכבה הולכת ומשמינה שמקורבת לשלטון ולזרועותיו. מרצ צריכה לפעול בכל הכוח לביטול ולמניעת האפליה של הקבוצות המוחלשות והמודרות בישראל, ולהעניק להן שוויון מהותי בכל תחומי החיים, החברה והממשל.

הדברים שאני הולך להיאבק עליהם בכל כוחי בכנסת הם:

מאבק בגזענות, בחוקים הגזעניים ובחינוך הגזעני של הממשלות האחרונות.

הבטחת ייצוג שוויוני לכל קבוצות האוכלוסייה בגופים ציבוריים וממשלתיים.

הבטחת הזדמנות שווה באמצעות השקעה דיפרנציאלית באוכלוסיות מוחלשות.

תיקון האפליה בהקצאת הקרקעות, בתכנון המקומי ובהקצאת משאבים.

מאבק באלימות פיזית ואלימות מינית כלפי נשים וילדים.

מאבק למען הענקת שוויון זכויות ומניעת אפליה כנגד הקהילה הלה"טבית.

הבטחת קיום בכבוד לכל אזרח, ובפרט לאזרחים ותיקים ובעלי מוגבלויות.

כששירתתי בצבא ראיתי את הנורא מכול. ראיתי חיילים סדירים ומילואימניקים נשלחים למלחמות בגלל החלטות ציניות של מנהיגים. ראיתי גם פלסטינים חולים וזקנים שממתינים שעות במחסום בלי סיבה. וראיתי חקלאים, בדיוק כמו אבא שלי, מאבדים את אדמתם. בדיוק בגלל זה אני רוצה לגעת בנושא שלא תמיד נעים לדבר עליו, השטחים. מרצ חייבת לגבש תפיסה ביטחונית ברורה, מעבר לגישת שתי מדינות לשני עמים. מעבר לסיום הכיבוש כפתרון לבעיית הביטחון. כי כשמדברים עם הישראלים על הפתרון המדיני, הם מוטרדים יותר משאלת הביטחון. אז בואו ניהיה ברורים – בשביל שיהיה פה ביטחון אמיתי, חיילי צה"ל צריכים להיות עסוקים בשמירה על גבולותיה הבינלאומיים המוסדרים של ישראל, ולא להיות מפוזרים על כל גבעה בשטחים שמישהו החליט לתקוע עליה מאחז בלתי חוקי. האינטרס שלנו חייב להיות חיזוק הרשות הפלסטינית, כל גופי הביטחון הישראליים אומרים באופן חד משמעי שהם נכס בשמירת הביטחון שלנו. כך, נגביר את הביטחון, נפחית את המחיר המיותר שאנחנו משלמים בחיי חיילינו ואזרחינו ובכדי לבנות יחסי אמון שיהוו בסיס להסכם עם הפלסטינים.

אני מאמין שכל זה יכול וצריך להיראות אחרת. אני מאמין שהגיע הזמן להיאבק באמת.

מרצ חייבת להוביל את המחנה בנחישות ובהתחדשות שהשמאל זקוק לה כל כך.

נילחם על השלום ועל סיום הכיבוש. נילחם על צדק חברתי ועל צדק חלוקתי.

נילחם נגד השחיתות ונגד הגזענות.

נילחם על הדמוקרטיה שלנו.

שלכם,

אבי